<h1>שו"ת מהר"ם מרוטנבורג — דפוס פראג סימן תרכ"ה</h1>
<h2>דף ה.</h2>
ובכל יום שהצריכוה רבותינו בדיקה, כגון ביום וסתה או כשסופרת ז' ימים נקיים, צריכה להכניס מוך באותו מקום בעומק, ולהוציאו ולראות בו אם ניכר שום אדמומית. וה"ה בגד פשתן לבן ישן, שהוא רך, ולא חדש, שהוא קשה ואין הדם נדבק, דאמר אביי [י"ז ע"א] הני שחקי דכיתנא מעלי לבדיקה. וצריכה שתכניס הבגד [שהיא] בודקת בו לחורין ולסדקין, כדאמר פ"ק דנדה [ה' ע"א] אמר רב יהודה אמר שמואל עד שלפני התשמיש אינה ממעט [כפקידה], מ"ט, אמר רב קטינא מתוך שמהומה לביתה אינה מכניסה לחורין ולסדקין, אלמא הכנסת חורין וסדקין הויא בדיקה מעליא, ובענין אחר לא.
<h2>דף יז.</h2>
ובכל יום שהצריכוה רבותינו בדיקה, כגון ביום וסתה או כשסופרת ז' ימים נקיים, צריכה להכניס מוך באותו מקום בעומק, ולהוציאו ולראות בו אם ניכר שום אדמומית. וה"ה בגד פשתן לבן ישן, שהוא רך, ולא חדש, שהוא קשה ואין הדם נדבק, דאמר אביי [י"ז ע"א] הני שחקי דכיתנא מעלי לבדיקה. וצריכה שתכניס הבגד [שהיא] בודקת בו לחורין ולסדקין, כדאמר פ"ק דנדה [ה' ע"א] אמר רב יהודה אמר שמואל עד שלפני התשמיש אינה ממעט [כפקידה], מ"ט, אמר רב קטינא מתוך שמהומה לביתה אינה מכניסה לחורין ולסדקין, אלמא הכנסת חורין וסדקין הויא בדיקה מעליא, ובענין אחר לא.
<h2>דף סו.</h2>
בריש פרק תינוקת [ס"ו ע"א] ת"ר נישאת וראתה דם מחמת תשמיש וכו', מכאן ואילך לא תשמש, דג' זימני הוי חזקה, אלא תתגרש, דדלמא מזלא דהאי גברא גרים. [כיצד בודקת], מביאה שפופרת קנה חלול, ובתוכה מכחול היינו קיסם ארוך, ומוך מונח לו על ראשו של קיסם, ותכניס באותו מקום והשפופרת מגינה שלא יגע המוך בצדדין, ואם נמצא הדם על מוך בראשו, כידוע שהוא מן המקור וטמאה, ואם לא נמצא על מוך, ביודע שדם שרואה מן הצדדין הוא ולא מן המקור, וטהורה היא. ואם יש לה וסת קבוע [שהיא] רואה נדה, תולה בוסתה, שיכולה לומר הדם שהיא רואה טהור הוא, דעדיין לא הגיע וסתה, [ותולה] במכתה, שיכולה לומר מן מכתה הוא בא וטהורה. ואם היה מראה [דם] מכתה משונה מזה הדם שהיא רואה, [אינה] תולה במכתה. [ותבדוק עצמה לאחר ביאה שלישית של בעל ראשון, ואמאי אמרינן תתגרש לאלתר בלא בדיקה], לפי שאין כל האצבעות שוות, דחיישינן שמא אברו של זה משונה וגדול והוא גרם לה, לפיכך תתגרש ותתנשא לאחר, עד לבעל שלישי, ואי תו חזיא הוחזקה להיות רואה בתשמיש, ומש"ה צריכה בדיקה. ותבדוק לאחר ביאה ראשונה של בעל שלישי לאלתר, לפי שאין הכחות של אדם שוות, דאיכא למיחש שמא עכשיו הטיח בכח יותר, ושמא לביאה שנייה ישמש בנחת או לשלישית ולא תראה. אבל אם ראתה בביאה שלישית, צריכה שוב בדיקה. ע"כ פרש"י ז"ל. והספר התרומה האריך. ואם יש רופא שסבור [לרפאותה] לעצור הדם מלבא ע"י תשמיש, טוב הדבר לנסות הרפואה אחר פעם ראשונה ושנייה קודם שהוחזקה, אבל לאחר פעם שלישית שכבר הוחזקה צ"ע אם יכולה היא לסמוך על רפואה, אפילו הוא רופא מומחה, לשמש אחריה פעם רביעית.
<h2>דף סח.</h2>
ובכל יום שהצריכוה רבותינו בדיקה, כגון ביום וסתה או כשסופרת ז' ימים נקיים, צריכה להכניס מוך באותו מקום בעומק, ולהוציאו ולראות בו אם ניכר שום אדמומית. וה"ה בגד פשתן לבן ישן, שהוא רך, ולא חדש, שהוא קשה ואין הדם נדבק, דאמר אביי [י"ז ע"א] הני שחקי דכיתנא מעלי לבדיקה. וצריכה שתכניס הבגד [שהיא] בודקת בו לחורין ולסדקין, כדאמר פ"ק דנדה [ה' ע"א] אמר רב יהודה אמר שמואל עד שלפני התשמיש אינה ממעט [כפקידה], מ"ט, אמר רב קטינא מתוך שמהומה לביתה אינה מכניסה לחורין ולסדקין, אלמא הכנסת חורין וסדקין הויא בדיקה מעליא, ובענין אחר לא.
